לפניכם חלק ראשון מתוך ראיון של חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא בתוכנית "הנבחרים" בהגשת דוד בן-בסט, המשודרת בתחנת הרדיו רדיוס, 100FM. בחלק זה של הראיון, התייחסה חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא, למדיניות הכושלת של הממשלה בנושאים הבטחוניים , הכלכליים והחברתיים שעל הפרק.
שלום גם לך, השרה לשעבר, סגנית יו"ר הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא. מה שלומך?
יום שישי, כיף, אני מדמיינת את כולם כעת בתחפושות, יום נפלא בחוץ, שמש, כולם שמחים, פורים אתה יודע, זה חג שמח. אבל עברנו שבוע מאד קשה שבו ראינו משפחה שלמה נטבחת, ילדה פעוטה בת שלושה חודשים נשחטת בשנתה, זה שבוע עצוב – אני מדברת על הטבח, אני מדברת על ההרגשה הכללית בקרב הציבור, על ההובלה הכושלת של הממשלה את המדינה למקומות ופינות שישראל מעולם לא היתה בהם בכל הקשור למעמדה בקרב הקהילה הבינלאומית , על הבידוד העמוק שאנחנו דוהרים אליו, תשמע זה עצוב.
דיברת על הטבח הנורא והמזעזע, אבל העולם לא התרגש בכלל . . . התמונות הנוראיות מתוך הטבח הנורא כמעט ולא הגיעו לתקשורת ולא שמעתי את ההתייחסות של הפרשנים, שיודעים לדבר על כל דבר ועניין. איך את מסבירה את זה?
סוגית ההסברה של מדינת ישראל, לאחר 63 שנים, שבהן היא קיבלה את עצמאותה ועצם כך שאנחנו צריכים כל פעם מחדש להסביר את זכות הקיום שלנו כאן; אומר שיש חור גדול בהסברה שלנו לעולם. אנחנו לא צריכים להצדיק את עצם קיומנו כאן.
רוחמה אברהם בלילא , מי אשם בזה?
אנחנו, חד משמעית.
אנחנו זה מי?
אנחנו זה הממשלות לדורותיהן, שלא ידעו להפעיל את מכונת ההסברה , כשם שהיא היתה לפני קום המדינה.
מה שאומר אולי שבאמת אין לנו איזשהו קייס כלפי העולם, או שכל מה שנעשה לא יעזור?
אנחנו לא נחשבים בעולם היום, אלא כגוף מדכא, כגוף שכבש שטחים והוא לא מעוניין לשחרר אותם. ויכול להיות שעכשיו, אחרי שאנחנו רואים באמת גם את ההתייחסות של העולם וגם את ההתייחסות של אבו מאזן למשל, שאולי גינה את הטבח כלפי חוץ אבל לא באמצעי התקשורת הפנימיים שלהם, בערבית; אולי זה מה שאומר שאין לנו עם מי לדבר?
ואתם ניסיתם לעשות שלום ולא הצלחתם. אתם והממשלות הקודמות וכלום לא יצא מזה והייתם מוכנים לוותר כמעט על הכול.
אני מחזירה אותך שנתיים אחורנית, למעמדה של מדינת ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית. אחרי המלחמה, לאחר מבצע עופרת יצוקה בו היו למעלה ממאה אלף הרוגים בעזה , כשהגיעו לכאן שישה מנהיגים מהאיחוד האירופאי, כדי לתמוך בישראל.
מה השתנה ?
השתנה דבר אחד. שנתיים שבמהלכן, מדיניות הזיג-זג בישראל הביאה לדבר אחד שהוא מאד מאד ברור – לא מאמינים לנו.
השבוע היו לנו שתי נקודות שיא, מבחינת מדינת ישראל, אל מול ההסברה שלנו בעולם :
האחת, הטבח הנורא שהיה והשניה, אוניית הנשק.
וראה זה פלא. מה קרה אתמול? פאדיחה ענקית. לא יכול להיות מצב שבו, מזמינים עיתונאים רבים, מובילי דעת קהל של מדינות גדולות כמו גרמניה בריטניה ועוד, שלא יכלו לסקר את האירוע בשל חוסר סדר. זוהי תעודת עניות. בעל הבית אינו יודע להוביל את מדינת ישראל.
מה את רוחמה אברהם בלילא רוצה, שראש הממשלה הוא שיוביל את המערך הזה?
אדם העומד בראש , שהוא מנהל טוב, ידע להוביל נכון בכל תחום, בין אם בהיבט המדיני, בין אם זה בהיבט הכלכלי. נתניהו הבטיח הורדת מיסים לפני הבחירות. האם זה קרה? מה הוא עשה בפרק הזמן של השנתיים האלה? מדיניות זיג-זג בנושא החברתי, מדיניות זיג-זג בנושא המדיני, מדיניות זיג-זג בנושא הכלכלי ומדינת ישראל דוהרת, דוהרת לשום מקום, בכביש ללא מוצא.
הראיון המלא עם רוחמה אברהם בלילא שודר ערב חג פורים 2011
ח"כ רוחמה אברהם – סגנית יו"ר הכנסתלפרטים נוספים על פועלה כנסו לאתר :http://www.ruhama-avraham.co.il/
